07בניית אתרים ונכסים דיגיטלייםנדל"ן וכסף
סיגנל כלכלי
סיכום כלכלי בעברית ל 34 מדינות
signaleconomy.co.il
אתר בעברית שמסכם מה קרה בכלכלה של כל מדינה ביום נתון, עם מאמר לכל אזור ומאמר עולמי, וקישור לכל מקור שעליו נשען כל משפט.
חמשת ימי ההשקה: 185 מאמרים שעברו בקרה



האתגר
הקורא של אתרי הכלכלה בישראל לא מקבל בעברית תמונה יומית של מה שקורה בכלכלות אחרות. אתר כזה נכתב בכמות: עשרות מאמרים ליום, וזה בדיוק הפרופיל שגוגל חושד בו כתוכן שמיוצר בהמונים. ומעבר לזה, הכוונה היא שאנשים יסתמכו עליו. נקבע מראש שאסור שיופיע בו אפילו נתון שגוי אחד.
מה עשיתי
- כתבתי מדיניות מקורות מחייבת לפני מאמר אחד. מקור כשר רק אם ה robots שלו מתיר, אין חומת תשלום, וגוף הכתבה נקרא במלואו. חסימה טכנית לא עוקפים לעולם. בביקורת הראשונה נשארו 166 מקורות כשרים מתוך 202, ורוב עיתוני הכלכלה הגדולים בעולם נפסלו. נתוני שוק בתיבת המספרים מגיעים רק ממקור רשמי: בנק מרכזי, משרד אוצר או לשכה לסטטיסטיקה.
- בניתי צינור כתיבה עם כלי AI, ושער בדיקה בקוד. לכל מאמר יש קובץ טענות: כל משפט עם מספר, שם או ציטוט צמוד לקטע מילולי מהכתבה המקורית. כלי בדיקה מוודא שהקטע באמת מופיע במקור, ולינטר חוסם כשלים מוכרים לפני שמאמר מגיע לעורך. מאמר עם כשל לא נמסר.
- הוספתי את מה שהכתבות לא אומרות: סעיף "מה זה אומר לישראלים" בכל מאמר, ניתוח שבונה שרשרת מעובדה שכבר במאמר, דרך ערוץ השפעה, אל המשק כאן. בלי מספר חדש ובלי תחזית. כשאין ערוץ סביר, משפט אחד שאומר למה. 157 מאמרים שוכתבו בסעיף הזה כשהכלל נקבע.
- סרקתי את כל כתובות המקור אחרי חומות תשלום. מתוך 1,163 כתובות נמצאו 40 כתבות מנויים שנכנסו בלי שהמערכת זיהתה. תיקנתי את הכלי כך שיזהה ויפסול, וניקיתי 32 מאמרים.
- בניתי את האתר עצמו: דף בית בסגנון מהדורה, עמוד לכל מדינה, אזור ונושא, לוח מקורות בסוף כל מאמר, ובקאופיס להסתרה ולמחיקה של מאמר.
ההחלטה שעשתה את ההבדל
שום משפט בלי ציטוט מילולי מאחוריו. החלטתי שמספר לא נבדק מול סיכום של כלי אחזור, רק מול הטקסט המלא של הכתבה, ושכל טענה נשמרת עם הקטע המקורי שלה. הסיבה: אתר שכותבים לו עשרות מאמרים ביום בעזרת AI יכול להחזיק אמון רק אם אפשר להראות, לכל משפט, מאיפה הוא בא. זה גם מה שמבדיל סינתזה בין מקורות משכתוב של כתבה אחת, ההבדל שגוגל מחפש.
מה עשה ה AI, ומה נשאר אצלי
- הכתיבה נעשית בצוות סוכני AI, בשלבים: כותב, סוכן שמנתח מה המשמעות לישראלים, בודק איכות, וביקורת סופית במודל חזק יותר. לצידם כלים בקוד שמאמתים כל ציטוט מול הכתבה המקורית. בלי זה, עשרות מאמרים ביום על 34 מדינות לא היו בהישג יד של אדם אחד.
ההחלטות שקובעות מה נכון היו שלי: מדיניות המקורות, פסילה של מקור שחוסם כלי AI במקום לעקוף אותו, וההחלטה שסעיף ההשפעה על ישראל יהיה ניתוח ולא משפט גנרי, החלטה ששלחה 157 מאמרים לשכתוב. החלטתי גם שהאתר לא מכסה את ישראל עצמה, כי אתרי הכלכלה הגדולים בארץ אוסרים שימוש ב AI בתנאי השימוש שלהם.
מה יצא
- האתר חי בדומיין משלו, signaleconomy.co.il, מ 5 באוקטובר 2026.
- בחמשת ימי ההשקה נכתבו 185 מאמרים שעברו בקרה, מאמרי מדינה, אזור ועולם.
- 34 מדינות בארבעה אזורים, ועמודי נושא שמחברים בין מדינות.
קישור
signaleconomy.co.il (חי, חסום לגוגל)