12בניית אתרים ונכסים דיגיטלייםתרבות ובילוי
לכלוך באוזן
ארכיון של ליין הופעות תל אביבי
lichluch-archive.pages.dev
ארכיון של "לכלוך באוזן", ליין ההופעות החודשי של לאון נפולאון פלדמן באוזן בר בתל אביב, 2008 עד 2012: כל ערב עם הכרזה, הליין אפ, הקרדיטים והסרטונים שצולמו בו, וכל להקה עם הערבים שבהם ניגנה ומה נכתב עליה בהזמנות המקוריות.
28 ערבים על הקיר, 171 להקות ואמנים, 73 סרטונים מהערבים, כל אחד עם קרדיט
האתגר
ליין של הופעות אינדי מתועד בעיקר במה שנשאר אחריו: כרזות, טקסטים של הזמנות, סרטונים מפוזרים ביוטיוב, קישורי מייספייס מתים. הכרזות של הליין לא חולקות שום שפה חזותית: ספריי צהוב על שחור, בורלסק אדום, טבלה מחזורית לבנה, תחריט ויקטוריאני, ויחסי גובה רוחב שנעים מכמעט פנורמה ועד A4. ארכיון כזה יכול בקלות להפוך למוזיאון מעונב שממית ליין שכל מהותו הייתה גסה ושמחה.
מה עשיתי
- אספתי את החומר לגרף אחד: 26 ערבים ממוספרים, מ 29.9.2008 ועד 31.12.2012, לפי הרשימה הקנונית של לאון, ועוד שני ערבים בלי מספר עם תג: "לכלוך באוהל" במאהל המחאה ברוטשילד ב 2011, ו"לכלוך בתחת" מ 2015 כנספח. ערב שבוטל ומעולם לא התקיים ירד מהקיר. לכל ערב ממוספר יש כרזה, וכל אריח על הקיר נושא תמונה.
- בניתי אינדקס להקות בזמן הבנייה, עם מיזוג זהויות: אמן שהופיע בשמות שונים מקבל עמוד אחד. עמוד הלהקה מראה את כל הערבים שלה, עם מי היא הופיעה, ומה נכתב עליה בהזמנות המקוריות. את טקסטי ההזמנה פירקתי מעמודי הערב ופיזרתי לעמודי האמנים, שם הם מספרים משהו.
- קבעתי שכל תמונה וכל סרטון נושאים קרדיט, ואכפתי את זה בקוד. הבנייה נעצרת אם חסר קרדיט אחד, או אם לערב יש יותר מעשרה סרטונים. 73 סרטונים מהערבים עלו לאתר, כל אחד עם שם המצלם. קרדיט הוא רכיב בעיצוב, לא החלטה של מי שבונה את העמוד.
- בניתי בלי מסד נתונים: כל התוכן קבצי JSON בריפו, והאינדקסים והחיפוש נבנים ממנו בכל בנייה. מעל זה עמוד ללאון, האיש שאצר את הליין, ועמוד לראפ הסיום שלו מהערב האחרון.
- טיפלתי בפרטים של ארכיון: קישור מייספייס מת מסומן כתיעוד ולא כקישור. הפלטה נדגמה מהכרזות עצמן, הניגודיות נמדדה בפועל, והאתר נבדק ב 375, 768 ו 1440 פיקסלים.
ההחלטה שעשתה את ההבדל
האתר הוא קיר, לא כרזה. כשראיתי שאין לכרזות שפה אחת, החלטתי שהמסגרת של האתר שותקת: קיר מסונרי שמכבד את היחס המקורי של כל כרזה, בלי חיתוך לריבועים, בלי קישוטים ובלי תנועה דקורטיבית. כל תנועה באתר משרתת קריאה וניווט. הסיבה: כל ניסיון לעטוף כרזות כל כך שונות בעיצוב משלי היה נלחם בהן ומפסיד. החוט המשותף הוא פיזי, נייר מודבק על קיר של בר, ומשם נגזר הכל.
מה עשה ה AI, ומה נשאר אצלי
- שני סוכני AI עבדו על העיצוב במקביל: אחד על הפלטה והטיפוגרפיה, ואחד על המסכים, הזרימות והתנועה. שלד האפליקציה נבנה בכלי AI לבניית אתרים, וגם סקריפטי הבנייה נכתבו עם AI.
השיפוט היה שלי: הייתי עוזר הפקה בליין, ואני החלטתי שהאתר שותק ומפנה את הבמה לכרזות, שקרדיט חסר עוצר את הבנייה, ושערב שלא התקיים לא עולה לקיר. ה AI בנה מהר את המסגרת. מה נכנס לארכיון, ואיך מכבדים ליין שהייתי חלק ממנו, הכרעתי אני.
מה יצא
- 28 ערבים על הקיר: 26 ממוספרים ושניים עם תג, כל אחד עם עמוד משלו.
- 171 להקות ואמנים, כל אחד עם עמוד. 36 מהם חזרו ליותר מערב אחד.
- 73 סרטונים מהערבים, כל אחד עם קרדיט למצלם.
- מערב 15 ועד הערב האחרון, ובערב באוהל, הייתי עוזר הפקה בליין, וזה מופיע בבלוק הקרדיטים של אותם ערבים.