מפעל האפליקציות

האתגר

בחנויות האפליקציות כמעט כל קטגוריה כבר תפוסה בידי אפליקציות חינמיות עם רכישה בפנים, פעילות ומדורגות גבוה. רעיון טוב לא מספיק, צריך למצוא את הפער המדויק. ובנוסף, אפל וגוגל חשדניות במיוחד כלפי מי שמגיש הרבה אפליקציות קטנות מאותו חשבון: זה בדיוק הדפוס שהכללים שלהן נכתבו נגדו, והסיכון הוא לא דחייה של אפליקציה אחת אלא החשבון כולו.

מה עשיתי

1. התחלתי מנתונים, לא מרעיונות. בסבב הראשון בניתי 113 רעיונות ב 11 נישות, מתוך 333 חיפושים בנתוני החנות וקריאת ביקורות של 22 אפליקציות מובילות. כל רעיון קיבל ציון משוקלל: ביקוש, חולשת המובילים, כסף, קלות ייצור, בידול וסיכון חנות. כשהמובילים חזקים ופעילים, הרעיון יורד לצבר גם עם ציון גבוה.
2. הבידול נבנה מתוך תלונות אמיתיות. הפערים נמצאו במקומות ספציפיים: מוביל שלא עודכן שנים, קיר תשלום באמצע השימוש, מנוי במקום שמשתמשים מצפים לשלם פעם אחת. משם נגזר עיקרון התמחור: הורדה בחינם, ורכישה חד פעמית כברירת מחדל. מנוי רק כשיש עלות אמיתית ומתמשכת.
3. קבעתי ערכת כלים אחת לכל האפליקציות. קוד אחד לאייפון ולאנדרואיד, שרת משלי עם הרשאות על כל טבלה, מאגר קוד נפרד לכל אפליקציה, סביבת פיתוח וסביבת ייצור, ויומן החלטות לכל אפליקציה. שיתוף בין משתמשים עובר רק דרך השרת, כי פתרונות של אפל או של גוגל בלבד לא עובדים בין שתי המערכות.
4. סיננתי לפי סיכוני חנות לפני שורת קוד. כל אפליקציה עוברת בדיקה מול ההנחיות של אפל וגוגל לפני הגשה, וצ'קליסט של סיבות דחייה מצטבר מאפליקציה לאפליקציה. קטגוריות שאפל מסמנת במפורש כבעייתיות, כמו משחקי שתייה, לא נכנסות בכלל.
5. בדיקות מלאות לפני כל גרסה. כל פונקציה, בכל שפה, באייפון ובאנדרואיד, כולל שני מכשירים שמשתפים את אותם נתונים, גם אייפון מול אנדרואיד. ולא בונים גרסה בענן לפני שראיתי על המחשב שהיא נראית טוב.

מה יצא

• חמש אפליקציות בשלבים מתועדים: שתיים בפיתוח ובבדיקות, שתיים עם אב טיפוס עובד, ואחת עם אפיון מלא.
• שיטת עבודה קבועה שחלה על כל אפליקציה חדשה: ערכת כלים, כללי אבטחה, בדיקה מול הנחיות החנויות, וסבב בדיקות מלא לפני גרסה.
• אף אפליקציה עוד לא בחנות.